אסירים-

וועדות שחרורים (וועדת שליש) : הזכות לעמוד בפני ועדת שחרורים היא אחת מזכויות היסוד שיש לאסירים בישראל. 

בבסיסו של השחרור המוקדם עומד חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס״א- 2001, המפרט את השיקולים שעל הוועדה לשקול במסגרת בחינת השחרור המוקדם.

על ועדת השחרורים לשקול ולהחליט אם לשחרר מוקדם אסיר לתקופת מאסר מעל 6 חודשים אשר ריצה שני שלישים ממנה. 

החוק אף מאפשר לערוך ועדת שחרורים מיוחדת לעניין שחרורם המוקדם של אסירי עולם שעונשם נקצב על ידי נשיא המדינה ושל אסירים המרצים עונשי מאסר ממושכים למעלה מ-25 שנה.

השיקולים שעל הועדה לשקול הם שיקולים ציבוריים ושיקולים אינדיבידואליים כגון – סוג העבירה בגינה מרצה האסיר עונש מאסר, עבר פלילי, תשלום פיצוי לקורבן, התנהגות האסיר בכלא, נסיבות אישיות של האסיר, מצבו הרפואי וכו׳.

נוסף לכך, ועדת השחרורים שוקלת בין שיקוליה, ומביאה בחשבון את חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר (רש״א), אם ניתנה, לעניין שחרורו על תנאי של האסיר. 

ייצוג על ידי עורכת דין פלילי בוועדות שחרורים מכרעת וחשובה שכן לעורכת דין פלילי יש את היכולת המקצועית לשכנע את הוועדה כי האסיר ראוי לשחרור מוקדם. 

משרדנו הינו משרד עורכות דין פלילי המנוסה בהכנת תיקים לוועדות שחרורים מכיר את המערכת מלפני ומלפנים, ואף מכיר את ההליכים המקדמיים אשר על האסיר לנקוט ולדרוש מן המערכת טרם עלייתו בפני הוועדה. 

עתירות אסיר:  אסיר או עצור רשאי להגיש עתירה נגד רשויות המדינה ובעלי תפקידים על פי הדין, בנוגע למאסרו או מעצרו. 

לדוגמה: עתירת אסיר לצורך יציאה לחופשה, עתירה בגין מניעת התייחדות, עתירה בגין החלטות שירות בתי הסוהר בנוגע לתנאי המאסר, עתירה לקבלת טיפול רפואי או נפשי, עתירה כנגד החלטתה של וועדת השחרור המוקדם ועוד

עורכת דין מיומנת ובקיאה בתחום תשפיע רבות על הצלחתה של עתירה וזאת באמצעות הידע והניסיון.